לקראת תואר בפסיכולוגיה- מדברים פסיכומטרי
איך תדע/י אם זה מתאים לך?
בגדול, עניין באנשים, ובתהליכים נפשיים, וגם רצון ויכולת להיות במגע עם כאב נפשי.
“המטפל” של החבר’ה או דווקא זה שתמיד ראה את הדברים בצורה יותר מורכבת והתמודד עם הרבה משברים, וגילה ששם הוא מוצא משמעות.
המסלול לתואר שני- מסלול ארוך, מזכיר באורך שלו את רפואה-
- תואר ראשון- 3 שנים
- בחינת מתאם- בחינה שנערכת פעם בשנה בקיץ
(עוד פינוק מתנת המרכז הארצי שכולנו מכירים ואוהבים) - תואר שני אינטנסיבי (במגמות הקליניות)- שנתיים. כולל התנסות (פרקטיקום) מעשית
- התמחות- 4 שנות התמחות.
תואר ראשון בפסיכולוגיה
- קבלה, והאם קריטי מכללה או אוניברסיטה?
יש הבדל משמעותי ברף הקבלה. מבחינת הקבלה לתואר שני- זה כנראה לא מאוד משנה.
יתרונות שהאוניברסיטה מציעה: לפעמים רמה, אפשרויות שילוב (תואר דו חוגי) מגוונות יותר, מחיר. מי שלא בטוח מה הוא רוצה לעשות עם התואר הראשון- לתואר באוניברסיטה כן יש יותר יוקרה בחלק מהמקצועות.
יתרונות למכללה: סכם קבלה נמוך יותר, לפעמים יותר פשוט להגיע לציונים גבוהים יותר במהלך התואר (ממש לא תמיד ולא בכל מכללה) - אופי התואר הראשון
- לא מה שמצפים. לרוב באוריינטציה יחסית מחקרית- הרבה מאוד סטטיסטיקה, ביולוגיה, טעימות מכל מיני תתי תחומים של פסיכולוגיה- חברתית, קוגניטיבית, נוירופסיכולוגיה. לא מאוד מעמיק. האוניברסיטה יוצרת אקדמאיים, לא מטפלים.
- עומס, שילוב עם עבודה- אפשרי בהחלט, בעיקר כתלות בשילוב.
3 (וחצי) דברים שחשוב לקחת בחשבון לאורך התואר הראשון אם רוצים להמשיך לתואר שני קליני:
- ממוצע ציונים- בגדול השאיפה היא לשמור על ממוצע סביב 90. זה סוג של רף- אין הרבה משמעות לכמה מעל הרף מגיעים. בתכל’ס- ברגע שעוברים את הרף המתאם הוא מה שקובע. וזה גם אומר להוריד לחץ.
- המלצה מעשית- המלצה מאיש מקצוע (פסיכולוג או עובד סוציאלי קליני) שהדריך את המועמד במהלך התנסות מעשית (התנדבות/עבודה בעלת אופי טיפולי)
- המלצה מחקרית/אקדמית- מאיש סגל אקדמי.
- בתכלס- גם טיפול אישי. אף מקום לא יחייב, ואני מכירה אנשים שלא היו בטיפול והתקבלו, אבל זה לא נראה בעין יפה ובתכל’ס- לדעתי זה חובה, לכולם (?) אבל בטח למי ששואף להיות במגע עם כאב של אחרים.
מתאם-
- אז… הביקוש לתואר שני בפסיכולוגיה, בעיקר במגמות הקליניות, גבוה, גם אחרי פתיחת החוגים במכללות השונות. עד שנת 2000 השתמשה האקדמיה בציוני התואר הראשון ככלי המיוני הבסיסי שיאפשר להם לבחור מועמדים. אך ממוצע ציוני הסטודנטים הלך ועלה עד כדי כך, שלא ניתן היה להתבסס עוד על הבדלים זעירים שבין 94 ל-96 ככלי מיון תקף.
- לאור המצב, הונהג מבחן המתא”ם (מבחן לתארים מתקדמים) הארצי, המשמש ככלי מיוני לכל המועמדים לתואר השני בפסיכולוגיה. המתא”ם הוא הבן דוד הגדול והמעצבן של הפסיכומטרי.
- די מעצבן, בטח בכל מה שקשור למגמות הקליניות, כי מדובר במבחן שמורכב מניתוח טקסטיים מחקריים באנגלית, ושאלות בסטטיסקה.
- אף על פי שכל המוסדות מתחשבים במבחן זה, הם רשאים להעניק לו משקל כראות עיניהם, וממשיכים לעשות שימוש בציוני התואר, המלצות, קורות חיים וראיונות, בשלבים שונים של תהליך המיון.
תואר שני בפסיכולוגיה
קיימים 6 תחומי מומחיות בפסיכולוגיה: התפתחותית, חברתית-תעסוקתית-ארגונית, חינוכית, קלינית, רפואית ושיקומית
- פסיכולוגיה קלינית – התמקדות בבריאות הנפשית בכל שלבי החיים, ובמיוחד בבעיות שהמקור או הביטוי שלהן הוא נפשי בעיקרו, ובכלל זה במצבי מצוקה, קושי או חוסר תפקוד פסיכולוגי, טראומה וחולי נפשי, ועוד.
- פסיכולוגיה רפואית – עוסקת בהיבטים פסיכולוגים הגורמים או נגרמים ממחלות או מצבי בריאות פיזיים ברצף שבין בריאות וחולי.
- פסיכולוגיה התפתחותית – היבטים פסיכולוגים התפתחותיים של ילדים בינקות ובילדות המוקדמת, ושל משפחותיהם, במצבי מצוקה וסיכון התפתחותי רב תחומי.
- פסיכולוגיה שיקומית – אבחון וטיפול, לשם שיקום אנשים עם מוגבלויות ונכויות (התפתחותיות ו/או נרכשות) גופניות, נפשיות, קוגניטיביות וחברתיות
- פסיכולוגיה חינוכית – ממוקדת במערכת החינוך (חינוך רגיל ומיוחד) בתלמידים ובהוריהם, במורות ובמנהלות, בגננות, ביועצות, בצוותים הפדגוגיים וביחסי הגומלין ביניהם.
- פסיכולוגיה תעסוקתית – ארגונית – עוסקת בהתנהגות בחיי העבודה והקריירה ובמקומות עבודה, ומתמקדת בתהליכי הערכה, מיון וסינון, העסקה וייעוץ ארגוני, הדרכת וסיוע לעובדים.
יש גם תחומים מחקרים יותר- חברתית, קוגניטיבית
למי מתאימות המגמות היישומיות? שאלה. בגדול, לדעתי- למי שמחפש להיות במגע אינטנסיבי עם רגש על כל גווניו.
תהליך המיון לתואר שני-
- מתחיל לרוב בהגשת קורות חיים, בחלק מהמקומות נדרשת גם הצעת מחקר, לפעמים באנגלית. בחלק מהמקומות, כמו בבר אילן למשל, יש שאלון מובנה.
- אחר כך, לרוב יש דינמיקה קבוצתית/ יום הערכה שאם עוברים אותו מגיעים לראיון אישי.
- התהליך לרוב אורך כמה חודשים, צריך להירשם לכל המוסדות שמעוניינים להירשם אליהם ולהגיש לכל מוסד את הטפסים הרלוונטים אליו (זה פרויקט בפני עצמו).
- ממלאים העדפות במערכת שיבוץ ומקבלים תשובה (בדרך כלל בתחילת יולי)
מה עושים בפועל?
- הרבה פסיכולוגים פותחים קליניקה פרטית, חלק משלבים עם עבודה בציבורי
- פיתוח מקצועי- מקצוע שכל הזמן לומדים בו. אפשר לעשות הסמכה להדרכה, להתקבל למכון הפסיכואנליטי, ללמוד גישות חדשות- EFT, CBT עוד דברים שנגמרים ב-T
טיפול זוגי, טיפול קבוצתי - השכר- אני לא חושבת שמתעשרים מזה, יש הרבה ביקורת שזה מסלול לעשירים כי המון זמן לא מרוויחים כמעט כלום, אבל בסוף כשפותחים קליניקה, תלוי כמה עובדים, אפשר להרוויח סבבה ?
עוד כמה דברים לסיום-
- המלצות לספרים שאפשר לקרוא-
- סערת נפש (יורם יובל)
- מה זאת אהבה (יורם יובל)
- בשביל הנפש (אריאל הרטמן וחנוך דאום)
- ספרים של ארווין יאלום (פסיכיאטר שכותב תיאורי מקרה ופרוזה, בין היתר על טיפול, מאוד נגיש ומאוד מעניין).
- פרויד ומעבר לו (מיטשל ובלאק)- סקירה די נגישה של הרבה תיאוריות קליניות.
- קבוצת הפייסבוק לקראת תואר שני בפסיכולוגיה– הרבה טיפים, שאלות וכו’ (וגם- סיר לחץ.. לא להיכנס אם אתם יודעים ששאלות של אחרים מלחיצות אתכם..)
בהצלחה!!!
