10 מיתוסים נפוצים בנוגע לבחינת ה-GMAT והאמת מאחוריהם
10 השאלות הראשונות הן החשובות ביותר
לא נכון. הגוף שכותב את הבחינה, ה-GMAC, כותב במפורש: “נכון שעשר השאלות הראשונות מספקות לאלגוריתם את ההערכה ההתחלתית, אבל זוהי רק הערכה התחלתית. ככל שהנבחן מתקדם עם השאלות, האלגוריתם מתקן את עצמו ומתעדכן על בסיס השאלות האחרות. הוספת זמן לעשר השאלות הראשונות יכולה לפגוע ביכולתו של הנבחן לסיים את הבחינה”. ערכנו מספר ניסיונות בנושא, ולמדנו כי יש דרך לתכנן את ניהול הזמנים בבחינה כך שנוכל למצות את מקסימום היכולת בעשר השאלות הראשונות בלי לפגוע בשאר הבחינה. בקורס ה-GMAT שלנו אנו מקצים לכך מקום מרכזי.
קיבלתי שאלה קלה, זה אומר שאני הולך לקבל ציון ממש גרוע
לא נכון. מניסיוננו, גם נבחן שמקבל ציון 51 רואה לא מעט פריטים בדרגת קושי בינונית ומטה. ההסבר לכך הוא פשוט: ראשית, יש לא מעט שאלות פיילוט בבחינה. שנית, פריטים קשים בנושא מסוים עשויים להסתיים, ואז מקבלים פריטים קלים יותר לשם ביסוס ההערכה של האלגוריתם. ובאופן כללי, מניסיוננו, קשה מאוד להעריך את דרגת הקושי של השאלה. לפעמים שאלות שנראות קלות עשויות להיות קשות מאוד (למשל, ב-data sufficiency), ולפעמים שאלות שנראות קשות ומפחידות הן בעצם קלות. ההמלצה שלנו היא לא לנסות להעריך במהלך המבחן אם קיבלתי שאלות קלות או קשות, אלא פשוט לפתור אותן נכון.
לא חייבים לסיים את המבחן
רצוי מאוד לסיים את המבחן! אם לא סיימנו שאלה-שתיים אחרונות הנזק מזערי. אך יותר מזה הציון מתחיל לרדת בחדות. מניסיונות שעשינו ראינו שהציון יכול לצנוח ב-5 נקודות אם לא מספיקים את שבע השאלות האחרונות.
יש שאלות חשובות מאחרות
מיתוס חסר בסיס. ה-GMAC מעולם לא דיבר על שאלות חשובות מאחרות. יש שאלות פיילוט שאותן הנבחן לא יכול לזהות, ושאלות אחרות, שמודדות את יכולת הנבחן. כל שמועה לגבי חשיבות של שאלות בנושא מסוים היא חסרת בסיס, ורצוי מאוד לא להתנהל לפיה.
השאלה הראשונה היא בדרגה בינונית
ממש לא. השאלה הראשונה היא לרוב שאלה לא פשוטה בכלל, אפילו קשה. יש להיערך לכך בהתאם ולא להיכנס ללחץ אם לא מצליחים אותה. יותר מכך, אפילו אם לא הצלחנו את השתיים-שלוש השאלות הראשונות, יש לנו הרבה זמן לתקן.
אם האלגוריתם מזהה שטעיתי בנושא מסוים, הוא יתקוף אותי בנושא הזה גם בהמשך המבחן
בואו נירגע. האלגוריתם לא תוקף אותנו, ואנחנו לא במלחמה. בהחלט ייתכן שנקבל מספר שאלות באותו נושא, אך רצוי לא לפתח פרנויה לגבי יצור אלגוריתמי שמחפש אותי. אנחנו פותרים שאלות בדרגות קושי שונות ובנושאים מגוונים, והחזרתיות מתבקשת.
אם לא הספקתי שתיים-שלוש שאלות אחרונות, כדאי לנחש אותן
תלוי. ה-GMAC אומר שאם הנבחן הוא בעל יכולת גבוהה, ונקלע אל הסיטואציה הזאת, עדיף לו דווקא להשאיר את השאלות לא מנוחשות. בעוד שאם הנבחן הוא בעל יכולת נמוכה, עדיף לנחש. מה פירוש נבחן בעל יכולת גבוהה? נבחן שמעריך את רמתו כ-45 ומעלה. אף-אחד לא יודע למה ה-GMAC אומר זאת מכיוון שלאיש אין גישה לאלגוריתם שלהם. לפיכך, המקור היחיד שמוסמך לענות על שאלות כאלה הוא הגוף הרשמי שכותב את הבחינה, וזוהי התשובה המהימנה ביותר.
יש 2 דקות לשאלה בחלק הכמותי, ו-1:50 בחלק המילולי
אם בוחנים את ממוצע הזמנים ב-GMAT, אכן אלו הממוצעים לשאלה. אבל ממוצע, כמו ממוצע, הוא שקר. בפועל, יש שאלות שייקח לנו דקה לפתור, ויש שאלות שנתעכב עליהן עד 3 דקות. לכן, כדאי ללמוד היטב ניהול זמנים נכון למבחן ה-GMAT, ואנחנו עובדים על כך לא מעט בקורס.
השיטות שלמדתי בפסיכומטרי עובדות ב-GMAT
ה-GMAT הוא מבחן שונה מאוד מהמבחן הפסיכומטרי, ובעל דרגת קושי גבוהה יותר. ננסה להסביר את ההבדלים המרכזיים כך:
1. חלק גדול מהשאלות ב-GMAT (data sufficiency או sentence correction) הן שאלות שלא קיימות בשום מבחן אחר בעולם (גם לא ב-GRE).
2. הידע שנדרש ל-GMAT רחב יותר ודורש שליטה בסטטיסטיקה, משוואות ריבועיות, פונקציות על מערכת צירים, דקדוק של השפה האנגלית ועוד.
3. על-פי רוב, השיטות המדויקות להתמודדות עם השאלות ב-GMAT שונות מהשיטות הנכונות למבחן הפסיכומטרי.
לפיכך, יש להתייחס אל שני המבחנים האלה באופן נפרד לחלוטין, וללמוד ממומחים את השיטות שמתאימות לפצח את ה-GMAT.
המועמדות שלי נפגעת אם עשיתי GMAT יותר מפעם אחת
בהחלט לא. אוניברסיטאות בחו”ל אכן יכולות לראות אם המועמד ניגש מספר פעמים ל-GMAT, אך כיום יש אופציה לבטל את הציון, כך שרק המועמד יכול לדעת כמה פעמים ניגש. מובן שבארץ אין לכך כל חשיבות.
