הרפורמה הצפויה בפסיכומטרי

השינוי בבחינת האנגלית

 

בשנת 2019 החליטה המועצה להשכלה גבוהה, שהוא למעשה הגוף שאחראי על כל מוסדות התואר הראשון, על שינוי בדרך שבה ילמדו ויבחנו את השפה האנגלית במסגרת תואר ראשון. מהות השינוי היא שמיומנויות השפה שנלמדות ונבחנות יורחבו לארבע: קריאה, הבנת הנשמע, כתיבה ודיבור.
בעקבות ההחלטה הזו החל המרכז הארצי בתהליך שמטרתו לשנות את בחינות הידע באנגלית שהוא אחראי להן, ובראשן הבחינה הפסיכומטרית. תהליך השינוי אמור לכלול שלושה שלבים:

שלב ראשון- אמירנט

בחינה שנועדה להחליף את בחינת האמיר”ם שהייתה קיימת לפניה. מדובר על בחינה המועברת על מחשב ובה שאלות מאותם הסוגים שמופיעים בפרקי האנגלית שבבחינה הפסיכומטרית. אמירנט תחליף את בחינת האמיר”ם החל מה-1/5/2024.

חלוקת הפרקים באמירנט:

פרק ראשון – השלמת משפטים
פרק שני – השלמת משפטים
פרק שלישי – קטע קריאה עם 5 שאלות
פרק רביעי – ניסוח מחדש
פרק חמישי – ניסוח מחדש
פרק שישי – השלמת משפטים

אמנם סוגי השאלות נשארים זהים, אך התנהלות הבחינה משתנה. בדומה לבחינת אמיר”ם גם בחינת אמירנט תהיה אדפטיבית. שלא כמו בבחינת האמיר”ם, שבה תוכנת המבחן מעריכה את יכולת הנבחן אחרי כל שאלה שהוא פותר, בבחינת האמירנט התוכנה תעריך את רמת הנבחן לאחר כל פרק.

מה זה בעצם אומר? שאחרי כל פרק המחשב מנסה להבין את רמת הנבחן לפי כמות התשובות הנכונות שענה בפרק. בהתאם לרמה שלו המחשב מחליט מה הפרק הבא שייתן לו. נבחן שענה הרבה תשובות נכונות יקבל פרק קשה יותר מנבחן שענה מעט תשובות נכונות. כלומר, סוגי הפרקים שיעשו כל הנבחנים יהיו זהים, אך רמות הקושי שלהם ישתנו בין נבחן לנבחן, בהתאם לרמתו. כמובן שחישוב הציון יתייחס לרמת הקושי של הפרק, כלומר נבחן ברמה גבוהה לא “יידפק” מכך שפגש שאלות קשות יותר. בתכל’ס, ככל שנבחן יצליח להגיע לפרק קשה יותר כך יעלה גם הציון שלו בהתאם.

הבדל נוסף בין בחינת אמיר”ם לבחינת אמירנט הוא בחלוקת הזמנים – באמיר”ם מוקצב זמן נפרד לכל שאלה, ואחרי שנבחן סימן תשובה לשאלה הוא לא יכול לחזור אליה שוב. בנוסף, אם נבחן הצליח לפתור שאלה בפחות זמן מהזמן שמוקצב אליה – הזמן הזה לא יתווסף לו לשאלות הבאות והוא בעצם לא מוסיף לו כלום. בבחינת האמירנט, בדומה לפסיכומטרי, הזמן יוקצב לכל הפרק בכללותו במקום לכל שאלה בנפרד. תוך כדי הזמן של פרק מסוים הנבחן יכול לעבור בין השאלות ולחזור לשאלות שכבר פתר אם ירצה. עוד בדומה לפסיכומטרי, אם נבחן מספיק לפתור את כל השאלות לפני שנגמר הזמן של הפרק, הזמן הנותר לא יתווסף לזמן של הפרק הבא.
משך זמן הבחינה אמור לא לעלות על 40 דקות.

לסיכום – המעבר לאמירנט לא משנה את סוגי השאלות, אך משנה את מבנה הבחינה, את הערכת רמת הקושי ואת חלוקת הזמנים.

 

שלב שני – אמירנט +

החל מה-17/3 יתווספו לבחינת האמירנט שני פרקים ניסיוניים חדשים, והיא תקרא אמירנט +. הפרקים הניסיוניים יכילו ארבעה סוגים של שאלות חדשות שצפויות להופיע בהלאל, והמרכז הארצי ישתמש בפרקים הניסיוניים על מנת לבדוק אותן סטטיסטית. טעיות בשאלות אלה לא יפגעו בציון הנבחן, אך תשובות נכונות עשויות להעלות לו את הציון בנקודה או שתיים.
ארבעת סוגי השאלות החדשים שיכנסו לאמירנט:
1. שאלות על הרצאה או שיחה (listening comprehension): בשאלות מסוג זה הנבחן ישמע קטע קצר (30, 60 או 90 שניות), ולאחריו יצטרך לענות על שאלה או שתיים בהתאם למה ששמע בקטע. ניתן יהיה לשמוע את הקטע יותר מפעם אחת.

2. השלמת קטע שמע (sentence continuations): בשאלות מסוג זה הנבחן ישמע הקלטה שאורכה כ-20 שניות, ובסופה משפט שיקטע באמצע. על הנבחן לבחור מבין ארבע אפשרויות את המילה המתאימה ביותר להשלים את המשפט. ניתן יהיה לשמוע את הקטע יותר מפעם אחת.

3. יצירת מילה (word formation) – בשאלות מסוג זה יוצג משפט עם מילה חסרה, ומילה המופיעה בכתב מודגש מתחת למשפט. הנבחן יצטרך להטות את המילה המודגשת כך שתשלים את המשפט בצורה נכונה. בשאלות מסוג זה ייבדקו גם הדקדוק וגם האיות.

שאלה לדוגמה:

Malaria is an _ disease transmitted by mosquitoes, which causes more than half a million deaths each year.
INFECT
Answer: infectious

4. דקדוק בהקשר (grammar in context) : בשאלות מסוג זה יוצג משפט עם חלק חסר, ועל הנבחן לבחור את התשובה שתשלים את המשפט בצורה הנכונה ביותר. בניגוד לשאלות השלמת משפטים שקיימות כבר היום במבחן, שאלות אלה לא יבחנו אוצר מילים, אלא הבנה דקדוקית של בניית משפט.
שאלה לדוגמה:

Clean Air Task Force is a global nonprofit organization which _ for climate action for more than 25 years.
1. has been fighting
2. fighting
3. were being fought
4. has been fought
Answer: (1)

פירוט ודוגמאות נוספות לשאלות הצפויות בבחינה החדשה תוכלו למצוא בלינקים הבאים:

1. שאלות על הרצאה/שיחה
2. השלמת קטע שמע
3. יצירת מילה
4. דקדוק בהקשר

שלב שלישי – הִלאל

בחינת השמה לרמות אנגלית להשכלה הגבוהה.
כניסת בחינת הלאל, ככל הנראה, תחלק את הבחינה הפסיכומטרית לשתי בחינות נפרדות:

הראשונה – הבחינה הפסיכומטרית כפי שאנחנו מכירים אותה היום אך ללא האנגלית. כלומר, בחינה שתכיל רק את החלקים של חשיבה כמותית וחשיבה מילולית.
השנייה – בחינת הלאל שתבחן רק את האנגלית, ותשמש גם לקביעת רמת האנגלית עבור לימודי השכלה גבוהה.
בחינת הלאל תכלול שאלות שבוחנות שלוש מיומנויות באנגלית – הבנת הנקרא, הבנת הנשמע ושימוש בשפה וכתיבה. על פי המרכז הארצי מתוכנן להוסיף בעתיד לבחינה גם חלק שיבחן דיבור.

סוגי השאלות בבחינה:
בחינת הלאל תכיל כמה סוגים של שאלות, ביניהם שאלות שמופיעות כבר היום בבחינה ושאלות חדשות.

סוגי השאלות שמופיעים כבר היום בבחינה הפסיכומטרית:

1. שאלות השלמת משפטים (sentence completion) : שאלות שבהן מופיע משפט עם מילה אחת חסרה, ועל הנבחן להשלים את המילה החסרה מתוך 4 תשובות אפשריות. בוחנות אוצר מילים.
2. שאלות ניסוח מחדש (restatements) : שאלות שבהן מופיע משפט, ועל התלמיד לבחור את המשפט בתשובות שחוזר על הרעיון המרכזי של המשפט המקורי באופן המתאים ביותר. בוחנות אוצר מילים והבנת הנקרא.
3. שאלות הבנת הנקרא: טקסט ולאחריו שאלות שבוחנות הבנת הנקרא.

סוגי השאלות החדשים:

1. 1. ארגון פסקה (paragraph organization): בשאלות מסוג זה יופיעו ארבעה או חמישה משפטים, ועל הנבחן לסדר את המשפטים בסדר הנכון, כך שתיווצר פסקה ברורה והגיונית.שאלה לדוגמה:

      A. But when Queen Victoria donned a white gown for her 1840 wedding to Prince Albert, women took note and a trend was born.
      B. In modern Western society, women have long worn white on their wedding day.
      C. Historically, however, wedding dresses came in a variety of colors, with white ones being exceedingly rare.
      D. Wealthier brides were the first to adopt the queen’s bridal fashion choice, but it eventually transcended economic boundaries and solidified as a wedding tradition in the 20th century.
      E. This was primarily due to practical considerations, as darker color dresses were easier to keep clean and could therefore be worn again.
      Answer: B > C > E > A > D

   2. תיאור גרף (Sample Figural Writing Task): לנבחנים יוצג גרף עם נתונים מסוג כלשהו – גרף עוגה, גרף עמודות, גרף עקומות וכו’. על הנבחנים יהיה לתאר את הגרף (בין 70 ל-120 מילים), כך שהפסקה שיכתבו תתאר את המידע בגרף וגם תנסה להסביר את המידע שמופיע בו, כלומר כיצד ניתן להסביר את הנתונים כפי שהם מוצגים בגרף.
      במטלה זו ייבדקו תוכן הכתיבה, האיות, הדקדוק, אוצר המילים וגם הפיסוק ובנייה נכונה של משפטים.
      שאלה לדוגמה:
   3. כתיבת חיבור (Verbal Writing Task): הנבחנים יצטרכו לכתוב חיבור מקוצר (בין 70 ל-120 מילים) עבור מטלת כתיבה שתוצג להם במבחן. במטלה זו ייבדקו תוכן הכתיבה, האיות, הדקדוק, אוצר המילים וגם הפיסוק ובנייה נכונה של משפטים.

שאלה לדוגמה:

Do you think students should be required to learn a second language in school, or should they have the option to specialize in a different subject, such as math, instead? Explain your position.

מבנה בחינת הלאל:
בבחינת הלאל יהיו 3 פרקים, שיכילו כל אחד כמה סוגים של שאלות מתוך המבחן. הבחינה תהיה ממוחשבת ואדפטיבית באופן דומה לאמירנט. כלומר – התוכנה תעריך את רמת הנבחן אחרי כל פרק, ובהתאם תקבע את רמת הקושי של הפרק הבא במבחן. גם כאן סוגי הפרקים שיפתרו הנבחנים יהיו זהים, אך נבחן שפתר יותר תשובות נכונות יפגוש פרק ברמת קושי גבוהה יותר לעומת תלמיד שפתר מעט תשובות נכונות. כמובן שגם פה פרק קשה יותר לא יפגע בציון הנבחן אלא להיפך – יאפשר לו דווקא לקבל ציון גבוה יותר.
מבחינת הזמנים בחינת הלאל תהיה דומה לבחינה הפסיכומטרית, כשיש זמן מוקצב לכל פרק בנפרד, וסיום פרק לפני הזמן המוקצב לא מוסיף לנבחן זמן בפרק הבא.
הערכות ראשוניות של המרכז הארצי מדברות על כך שמשך המבחן בכללותו יהיה כ-120 דקות, כלומר ארוך בהרבה מהאמירנט. כמובן שגם הנתון הזה הוא הערכה ראשונית, ויכול להיות שמשך הזמן בסופו של דבר יהיה אפילו ארוך יותר.
לבחינה ניתן יהיה לגשת כל 35 יום, באחד ממרכזי ההיבחנות הממוחשבים של המרכז הארצי.

ציון:
הציון של בחינת הלאל יהיה בסולם של 50-150, בדומה לציוני האנגלית בפסיכומטרי.
בנוסף, יקבל הנבחן גם ציון בהתאם לשלוש המיומנויות שנבחנות במבחן – הבנת הנקרא, הבנת הנשמע וכתיבה.
ציונים אלה ידווחו במונחי קטגוריות של CEFR.
אז מה זה בכלל CEFR ?! CEFR הוא המדד האירופי להערכת שפות. זאת בעצם הדרך המקובלת באירופה לתת ציון לנבחנים בשפה שניה.
השימוש ב-CEFR נועד לייצר אחידות בין ישראל לבין שאר מדינות אירופה, כדי שציון בבחינת הלאל יוכל לשמש גם להערכת רמת הנבחן במדינות נוספות חוץ מישראל.
במדד ה-CEFR קיימות 6 דרגות:

תיאור	דרגה
התלמיד יכול להבין ולהשתמש בביטויים יומיומיים מוכרים ובמשפטים בסיסיים, המסייעים במענה על צרכים קונקרטיים. הוא יכול להציג עצמו ואחרים, וכן לשאול ולענות על שאלות הנוגעות לפרטים אישיים, כגון מקום מגורים או מכרים. התלמיד יכול לתקשר בשיחות פשוטות, כל עוד בן שיחו מדבר לאט ובבהירות, ונכון לסייע במקרה הצורך.	A1
התלמיד מסוגל להבין משפטים וביטויים נפוצים הקשורים לתחומים כגון קניות, התמצאות ותעסוקה. הוא מסוגל לתקשר בשיחות שגרתיות המורכבות מחילופי מידע פשוטים בנושאים מוכרים. הוא מסוגל לתאר בפשטות ובקווים כלליים מיני פרטים הנוגעים לו ולסביבתו.	A2
התלמיד יכול להבין את הרעיונות המרכזיים בטקסט בהיר אודות נושאים מוכרים. הוא מסוגל לעמוד בכל ההתנסויות שסביר שיחווה בעת טיול באזור שבו מדוברת השפה. באפשרותו לחבר טקסט פשוט הנוגע לנושאים מוכרים או לתחומי עניין שלו. הוא מסוגל לתאר חוויות, אירועים, חלומות, תקוות ושאיפות ולנמק בקצרה דעות ותוכניות.	B1
התלמיד מסוגל להבין את הרעיונות המרכזיים בטקסטים מורכבים אודות נושאים קונקרטיים ומופשטים כאחד, וכן בדיונים טכניים בתחום ההתמחות שלו. באפשרותו לתקשר בשטף ובספונטניות שמספיקים לשיחה טבעית ונינוחה למדי עם דוברי השפה. התלמיד מסוגל להתבטא באופן בהיר ומפורט במגוון נושאים, ולהביע דעה תוך ציון היתרונות והחסרונות של פתרונות שונים.	B2
התלמיד יכול להבין טקסטים ארוכים ותובעניים, וכן לזהות רמזים ומשמעויות נסתרות. באפשרותו להתבטא באופן שוטף וספונטני, כך שהוא “נתקע” לעיתים נדירות, אם בכלל. הוא מסוגל להשתמש בשפה בגמישות וביעילות למטרות חברתיות, אקדמיות ומקצועיות. הוא יכול לייצר טקסט בהיר ובנוי היטב בנושאים מורכבים, תוך שימוש במבנים ובקשרים.	C1
התלמיד כשיר להבין בקלות כמעט כל טקסט, נקרא או נשמע. הוא מסוגל לסכם מידע שנאסף ממקורות שונים, תוך ניסוח מחדש של טיעונים ותיאורים לטקסט עקבי ושוטף. הוא מסוגל להתבטא בחופשיות, בשטף ובמדויק, תוך הבחנה ושימוש בדקויות משמעות.	C2

כלומר, בנוסף לציון בין 50 ל-150 יקבל הנבחן ציון כללי במבחן על פי אחת הרמות ב-CEFR, וכך גם עבור כל אחת משלוש המיומנויות בבחינה.
ככל הנראה, בבחינת הלאל הרמה המקסימלית שתיבדק תהיה רמה C1. כלומר, המיומנויות שמתוארות ברמת C2 לא ייבדקו בכלל במבחן.