אמנות התחקור
תנאי הכרחי לתחקור – פתיחות לטעויות:
אנושיות – כולם טועים! זאת נקודה מאד מרכזית.
לא לפחד מהטעויות, כי ככה אי אפשר ללמוד מהן. אנחנו מחונכים מגיל צעיר שטעויות הן האויב שלנו, זה לא נכון. במהלך הקורס אנחנו צריכים לזכור שכל מה שאנחנו עושים עד הפסיכומטרי האמיתי הוא לא מבחן, ולכן עדיף לטעות עכשיו וללמוד מזה מאשר לטעות במבחן האמיתי.
לכן, קודם כל לפני שאנחנו באים לתחקר, אנחנו צריכים לשים רגע את האגו בצד, לזכור שהטעויות האלו הן חשובות ושהן יעזרו לנו להיות טובים יותר במבחן האמיתי, אם רק נשכיל לתחקר אותן וללמוד מהן.
מה מתחקרים? הכל!
חומר: שיעורי בית – כל שאלה ושאלה, פרקים, חיבורים, מפגש אמצע, סימולציות
תהליך לימוד – מה עובד לנו בשינון ומה לא, איך טוב לנו לחלק את המשימות בבית, מה השעות שהן יותר אפקטיביות עבורנו ללמידה, מה נוח לי ללימוד בקבוצות ומה באופן אישי.
מנטליקה – מה עוזר לי להיות פחות לחוץ בפרקים/סימולציות.
איך מתחקרים? – מה היה? למה היה? איך נשפר?
מה היה? איסוף נתונים – הזנה לקמפוס, מדידות זמנים, רישום מסודר
למה היה? זה השלב הקשה יותר. רפלקציה – מה עבד לנו יותר, מה עבד לנו פחות, איפה התקשינו, מה הייתה הסיבה לקושי. להיעזר בהסברים כשצריך, כדי לגלות שאולי הייתי יכולה להקל על עצמי המון אם הייתי פועלת אחרת.
איך נשפר? הגדרת כלים לשיפור – לא “אני נוטה לפשל כאשר…”. צריך לעבוד לחשיבה קדימה: מה הכלי הפרקטי שאיתו אני הולך לקראת הפרק הבא? כלומר, במקום לומר “אני כל פעם מתבלבל בשטח מקבילית אם כן מחלקים או לא מחלקים את מכפלת האלכסונים ב-2”, לעבור ל-“אני צריך לרשום בשבוע הקרוב 100 פעם על דף את נוסחת שטח המקבילית”. במקום להגיד “אני נוטה לא לענות על מה ששאלו בשאלות על יחס בין שטחים”, לעבור למונחים פרקטיים: “אם יש שאלה על יחס בין שטחים, אני צריך להדגיש עם העפרון על גבי הסרטוט עצמו את השטחים שעליהם שואלים”. וכך הלאה.
תחקור עם עוד אנשים – גם פרספקטיבה חיצונית, גם שיתוף בלקחים, גם תחושה ש”אני לא האידיוט היחיד”. אנחנו יצורים חברתיים (רובנו…), וזה גם הופך את זה לחברתי יותר, וגם כולם מרוויחים – מי שמסבירים לו, וגם מי שצריך להסביר לאחר וככה ההבנה שלו בחומר מתחדדת גם היא. בנוסף עולה גם הנקודה של “ההתחייבות” – אם הצהרתי מול בן אדם אחר שאני לא ארוץ ב-5 דקות האחרונות, ולא רק רשמתי את זה על דף, יש בזה משהו מחייב יותר.
יישום:
לרשום נקודות לשיפור – אחרת נשכח. צריך לזכור שהתחקור עצמו הוא לא המטרה. המטרה היא שבאמת נצליח לשפר את הביצועים שלנו במשימה הבאה שנבצע. ולכן תחקור ללא שלב היישום הוא למעשה חסר ערך. אז קודם כל כדי שלא נשכח את המסקנות שעולות מהתחקור, חייבים לרשום אותן.
ואז, לפני ביצוע משימת לימוד חדשה (שיעורים, פרק, חיבור, סימולציה…) – לעבור על הלקחים מהמשימות הקודמות שביצענו. (כמו מה שהוסבר בפרק לגבי הטיסות בקורס). אפילו לרשום לעצמנו על פתק איזשהו דגש מרכזי אחד שעליו אנחנו רוצים לעבוד במהלך המשימה. רק כך נוכל לזכור גם תוך כדי הסיטואציה של הפרק או המבחן באמת לעשות את הצעד הזה ולהשתפר.
תחקור עוזר ברמה הרגשית:
כשמשהו הולך לנו לא טוב, זה קודם כל פגיעה בבטחון העצמי, בתחושת הערך העצמי, באגו. התחקור מעביר אותנו מהמקום הפאסיבי של “איזה באסה, והפסיכומטרי הזה לא בשבילי, ואולי שרברבות זה בעצם לא מקצוע כזה גרוע” למקום אקטיבי של “איך אני יכול להשתפר?”. יש תחושה שאני עושה משהו ולא סתם דורך במקום, ויש לי עוד אפשרות להתקדם, ויש לי שליטה על מה שקורה לי, ויש תכלית למאמצים שלי.
גם לתלמידים ותלמידות חזקים – תחקור עוזר לצאת מהמקום של “יצא לי 90% בסימולציה, אז אני בסדר”, למקום של “איך אני יכולה לשפר אפילו עוד יותר?”.
תחקור הוא לא כלי קסם:
קודם כל, תחקור לא עומד בפני עצמו. הוא חלק מהשיפור, אבל צריך כמובן להמשיך וגם לחזור על החומר המבואי, ולשנן מילים, לתרגל, ולשלוט היטב בגישות.
מעבר לזה, תחקור הוא לא תמיד דבר קל. לא תמיד קל לעלות בהסתכלות לאחור מה בדיוק גרם לנו קושי. וגם אם הצלחנו לעלות על נקודת הקושי, לא תמיד קל להגדיר משהו מאד מדויק שישפר את זה בפעם הבאה. הבחינה מאד לא תבניתית, שאלות לא חוזרות על עצמן, ולכן לפעמים קשה לבצע השלכה משאלה לשאלה. לפעמים יש שאלות מאד יוצאות דופן, או פשוט שאלה קשה ולכן טעינו בה, ואין מסקנה או תובנה מאד מעמיקה שאפשר לקחת הלאה.
וגם אם הצלחנו בזה- היישום בסיטואציה של פרק או בחינה זה דבר ממש לא טריוויאלי. עדיין, המטרה היא יצירת תהליך של שיפור – גם אם לא הצלחנו לשפר את כל הנקודות, אם נתמיד בתחקור של הטעויות נוכל להימנע מחלק מהן, ועם הזמן אפילו תהליך התחקור עצמו כבר יהיה לנו יותר קל וטבעי.
