מקבץ הטיפים הגדול לשינון וזיכרון
כדאי להתחיל ללמוד מילים מוקדם. יש כמות גדולה (מאוד) של מילים, זו משימה ארוכה וסיזיפית, ועדיף להימנע מפתיחת פערים.
כדאי לפצל את הלמידה ולא לשנן הרבה זמן ברצף.
גם לאחר פיצול הלמידה- כדאי לחלק את מטלת השינון למנות קטנות. מערכת הזיכרון לטווח קצר היא בעלת קיבולת מוגבלת: כדאי לשנן 7-9 פריטים בכל פעם ואז לעבור לשביעייה נוספת.
כשמשננים מילים- כדאי להתאמץ מאוד למצוא אסוציאציות והקשרים מגוונים שיעזרו לזכור את המשמעויות. כל הקשר כזה מספק לנו רמז שליפה שיכול להקל עלינו במציאת המשמעות של המילה שלמדנו. ככל שיהיו יותר הקשרים- יהיה לנו קל יותר לשלוף את המשמעות של המילה.
כדאי להשתמש בתומכי זיכרון אישיים– לקשר מילים לדמויות או אירועים מהחיים האישיים שלנו.
אפשר להיעזר באסוציאציות פונולוגיות (שמיעתיות)- לשמוע את המילה ולחשוב מה הצליל של המילה או של חלק ממנה- מזכיר לי.
כדאי להשתמש באסוציאציות מגוונות בעבור מילים שונות. זהירות מהעמסה של יותר מדיי פריטים על אותו רמז שליפה.
להיות קשובים לעצמנו- לנסות לזהות כמה חזרות אנחנו צריכים כדי שהתהליך יתייעל. לכל אחד נקודת אופטימום משלו לכמות החזרות המיטיבית בעבורו.
כדאי להיות אקטיביים בלמידה– ההמלצה היא לחזור על המילים, לספר את האסוציאציות וההקשרים, לשתף חברים ללמידה, לכתוב את הדברים. הרעיון הוא להיות פעילים ולייצר משהו מתוך מה שאנחנו לומדים (למלא לוח כפל ריק,
לתרגל את לוח הכפל באמצעות המחשבון פסיכומטרי שנמצא בקמפוס, לסכם את הגישות וכו’).
זה נפלא ללמוד במקומות שונים ועם אנשים שונים. זיכרונות נשמרים גם בזכות הקונטקסט שבו אנו לומדים.
מנוחות!! קונסולידציה היא התהליך הכי מהותי שקורה בלמידה. היא מתרחשת הכי טוב בשינה, אך לא רק. גם מעבר לנושא אחר יעזור.
נשים לב להבדל בשינון אוצר המילים בעברית ובאנגלית: באנגלית- נדרשים לאוצר מילים בעיקר בשביל ה-SC ß צריכים למצוא מילה שתתאים להקשר של המשפט. בעברית- לרוב נצטרך לקחת מילה ולנסות לחשוב בעצמנו מה
המשמעות שלה. המשמעות: בעברית השינון צריך להיות עמוק ומדויק יותר, ואילו באנגלית- אפשר קצת יותר “לעגל פינות”.
